וְאָהַבְתָּ את הגר

מאת ד”ר רון קרוניש

פיסקת הפתיחה של ‘פרשת קדושים’, אותה קראנו לפני מספר שבתות בבתי הכנסת ברחבי הארץ, מתחילה במלים “קדושים תהיו”, ומפרטת בהמשך כיצד עלינו להיות קדושים’ (ויקרא י”ט).זו ללא ספק אחת הפסקאות החשובות ביותר בתורה, והיא אשר הנחתה אותי כמייצג את

Dr. Ron Kronish

המועצה הבין-דתית המתאמת בישראל לפרסם בשיתוף עם המחלקה הבין-דתית של עמותת סקרובו בטורונטו כרזה בנושא ‘ואהבת לרֵעֲךָ כמוך’, נושא המופיע בלא פחות מ12 דתות בעולם.

פסוקים אלו (ויקרא י”ט: 18-19) מחייבים אותנו לשאול את השאלה, איך מגדירים את ‘רֵעֲךָ’? קיימת ספרות רבה ומרובה העוסקת בהגדרות שונות. ההגדרה שמתאימה לקונטקסט של התורה מגדירה את ‘רעך’ כמי ששייך לעם היהודי, כאשר בפיסקה “אָחִיךָ”, “עֲמִיתֶךָ” ו”רֵעֲךָ” מקבילים ל”בְּנֵי עַמֶּךָ”, כלומר העם היהודי. כיום משתמשים במושג “רֵעֲךָ” בשפה העברית כדי לתאר חבר קרוב מאוד, ואפילו לפעמים בן זוג, לעומת השפה האנגלית, בה היא מתורגמת ל’שכן’. עולה אם כן השאלה, מיהם שכנינו או חברינו הקרובים היום? האם הם רק אלה השייכים לעם היהודי, או שמא ניתן להרחיב את משמעותה של המילה להכיל את כל בני האדם בארצינו או בעולם הגלובלי כולו?  האם זאת בקשה מוגזמת?

בוגרי ‘פנים אל פנים’ בסדנת קמפיין לסובלנות

במהלך העבודה על הקמפיין יצא לי לעבוד עם חברים מרקעים שונים ומתרבויות שונות על מטרה משותפת – חוצת מגזרים, אמנם את כל חברי הצוות הכרתי לפני כן אבל יצא לי לראות אותם עובדים על מטרה אחת ברורה, והדבר חשף בפנינו צדדים חדשים אחד של השני! (עטר כהנא, בוגר F2F 2012)

מאת: שקד אייזנמן, בוגר תכנית “פנים מול פנים/אמונה אל אמונה”

בינואר – מרץ 2013 לקחנו על עצמנו להשתתף בפרוייקט תכנון קמפיין לסובלנות מטעם תכנית מייטק Mediterranean Youth Technology Club (MYTecC) בשיתוף עם המועצה הבין-דתית המתאמת (ICCI).

היה נחמד מאוד לעבוד יחד בקבוצה המעורבת. נהנינו ליצור משהו שעסק במה שלמדנו ב-F2F.

התרגשנו כשזכינו להציג את הסיפור שלנו מול קהל רב ושמחנו מאוד ואף התמלאנו גאווה כשראינו את ההערכה הרבה של שאר האנשים על עבודתנו!

מכתב מסאם, משתתף בתכנית פנים אל מול פנים / אמונה אל אמונה

العربية | English

שלום לכולם,

שמי סאם, אני אחד המשתתפים בתוכנית ‘פנים אל מול פנים / אמונה אל אמונה’ 2012.

בהתחלה, החלטתי להשתתף בתכנית כי חשבתי שיהיה כיף. הייתי ממש קרוב לנשירה מהתוכנית אך סאמח ומיקי שיכנעו אותי להישאר בתוכנית ולעבור את החוויה המדהימה הזו. אני אסיר תודה לשניהם כיוון שאם הם לא היו משכנעים אותי להישאר בתוכנית, לא הייתי במקום שאני נמצא בו היום.

כפי שאמרתי, בהתחלה, החלטתי להשתתף בתכנית כי חשבתי שיהיה לי כיף, אך עם חלוף הזמן, התחלתי לחוש את הרצינות של התוכנית, ואת האחריות שלקחתי על עצמי. משם התחיל האתגר האישי שלי ביני לבין עצמי אשר נובע מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היתה הצורך שלי להגן על הסוגיה הפלסטינית, שהיא הסוגיה שלי, וזאת במסגרת דיונים אודות הקונפליקט הישראלי- פלסטיני שאני אנהל עם אנשים שונים. הסיבה השנייה היתה הרצון שלי לבחון את זכאותי להיות כאן (בקבוצה), ולדעת האם יש אנשים אחרים שאולי מגיע להם להשתתף בתכנית יותר ממה שמגיע לי. הסיבה האחרונה היתה השאיפה שלי לבנות קשרים וחברויות עם אנשים שונים, ולחוות פרק בחיי שלא יצא לי לחוות עד עכשיו. עכשיו, המשתתפים הם חלק מבני משפחתי, ואני יודע שחוויתי בחיי פרק מדהים וחד פעמי.

‘פנים אל מול פנים’ היא יותר מסתם תכנית, היא עולם אחר שמעניק למשתתפיו הזדמנות ללמוד יותר על הקונפליקטים והדתות, ועל אנשים שונים מרקעים ודתות אחרים. אם לומר את האמת, תכנית ‘פנים אל מול פנים’ שינתה אותי לטובה, והעניקה לי המון. פנים מול פנים הוא המקום לאנשים שמעוניינים בעשיית השלום, לא משנה מאיפה הם, משנה מהם מטרותיהם ורצונותיהם. זה נכון במיוחד לקבוצתי, קבוצת ירושלים.

בצל הקונפליקט שלנו אשר טומן בחובו מציאות קשה לכל אחד מאיתנו, עושי השלום, אני מצפה מכם לא לזרוק את האשמה על צד אחד, אם אתם באמת מבקשים להגיע ליציבות ולשלום.

אני מוסר את אהבתי לכולכם ומקווה שיום אחד יבוא השלום על העולם כולו, כיוון שהעולם בידינו.

סאם אלאערג‘ הוא משתתף בקבוצת ‘פנים אל מול פנים / אמונה אל אמונה’ 2012 בירושלים, תכנית דיאלוג ומעורבות חברתית בינלאומית של הסמינר התיאולוגי אובורן, ניו יורק. ICCI היא השותפה המקומית ומפעילת התכנית בירושלים.

באתי במטרה להקשיב

العربية | English

מאת גפן שמאע, משתתפת במחזור 2012 של ‘פנים אל מול פנים / אמונה אל אמונה’

באתי לface to face במטרה להקשיב.

אימא של חבר קרוב סיפרה לי על התכנית וחשבה שאולי אהיה מעוניינת להגיש מועמדות. בהתחלה היססתי – שאלתי את עצמי מה יצא לי מזה, האם יש לי זמן בכלל- אבל החלטתי לנסות. שלחתי חיבור ארוך על עצמי, הוזמנתי לראיון ולאחריו למפגש מקדים שיקבע את המשך השתתפותי בתכנית. היו שם עוד כ-30 נערים ונערות בני גילי, ישראלים ופלסטינים, מכל הדתות. למותר לציין שהייתה זו הפעם הראשונה בחיי שישבתי במעגל אחד עם פלסטינים, אלו מהצד השני של הסכסוך, אלו שמעבר למתרס, ובוודאי הפעם הראשונה שדיברתי, ממש שוחחתי, עם פלסטינים בני גילי. כבר אז הבנתי כמה ידע חסר לי, איזו היכרות שטחית ומצומצמת יש לי עם הסכסוך ועם הצד השני.

אחרי המפגש לא הייתה לי התלבטות – רציתי להשתתף בתוכנית והתחלתי להבין עד כמה היא נחוצה לי – איך ייתכן שמי שחי בלב הסכסוך לא יכיר ולא יבין דבר על הצד האחר? איך יכול להיות שאדע ואקבע דברים על הצד השני שלא על סמך היכרות אמיתית?

עץ גדל במע’אר | شجرة تنبت في المغار

English Version

נעמי טויטש, עמיתת שתי”ל ב-ICCI –  نعومي تويتش – زميلة شتيل في ICCI

 في عام 2005، تم تجاوز قرية مغار بصراع عنيف بين السكان المسيحيين والدروز. هذا الصباح، تمكنت من أن أشهد مدى ما وصلت إليه بلدة الجليل هذه منذ ذلك الحين، من خلال مشاركتي في احتفال مؤثر يضم ديانات متعددة هناك.

ב-2005, התפרץ בכפר מע’אר שבצפון ישראל קונפליקט אלים בין האוכלוסיה הנוצרית והאוכלוסיה הדרוזית במקום. בשבוע שעבר, זכיתי לראות בדיוק עד כמה כפר גלילי זה התקדם מאז, כאשר השתתפתי בחגיגה בין-דתית גדולה ומלאת השראה שם.

מעל 40 מנהיגי דת נוצרים, דרוזים, מוסלמים ויהודים התכנסו יחד בתיכון מע’אר ביוזמתם המשותפת של המועצה הבין-דתי המתאמת בישראל (ICCI) ואגף הדתות של משרד הפנים. אנשי דת אלה היוו מודלים לחיקו לתלמידים, והמחישו להם כי זהות דתית חזקה אינה צריכה למנוע אותם מיצירת קשרים מלאי כבוד עם השונים מהם.

جاء أكثر من 40 من رجال دين من الديانة المسيحية، الدروز ، المسلمون واليهود معا إلى مدرسة ثانوية في مبادرة مشتركة من ICCI وشعبة الشؤون الدينية في وزارة الداخلية. أظهر رجال الدين للطلاب نموذجاً بأن وجود هوية دينية قوية لا يمكن أن يمنعهم من تشكيل اتصالات محترمة مع أولئك المختلفين عنهم.

إنتهى اليوم ببداية جيدة لعمل علاقات إجتماعية بين الأفراد المتنوعة من رجال الدين ، وموكب إستعراض رحب فيه الطلاب برجال الدين بالطبول والأعلام:

היום התחיל מצוין, בשיחות חבריות בין אנשי הדת השונים ובמצעד בו התלמידים קידמו בברכה את פניהם בתופים ודגלים:

الجزء الاكثر اهمية من البرنامج جرى في الصفوف المدرسية، حيث تحدثت مجموعات رجال الدين من مختلف الأديان معاً للطلاب حول موضوع “أعتقد أنه يمكننا العيش سوية، ولكي نفعل ذلك يجب علينا … “. شارك كل واحد من رجال الدين بوجهة نظره الخاصة حول هذا الموضوع من منظور تراثه الديني، وأجابوا على أسئلة الطلاب.

החלק המשמעותי ביותר של התוכנית התקיים בכיתות, שם קבוצות קטנות של מנהיגי דת מהדתות השונות הרצו יחד בפני הסטודנטים על הנושא: “אני מאמין שנוכל לחיות ביחד… וכדי לעשות זאת עלינו ל…”. כל איש דת חלק עם המשתתפים את נקודת המבט שלו על הנושא מהזוית של המסורת הדתית שלו, וענה לשאלות התלמידים.

התלמידים הגיבו לאנשי הדת בלהט, בבהירות ובתבונה. תלמידה בכיתה בה הייתי שאלה שאלה פרובוקטיבית במיוחד בעקבות דברי מנהיגי הדת. שאלתה היתה: “אם התוכן של כל אחת מהדתות כל כך חיובי, ואתם מנהיגי הדת יכולים להסתדר כל כך טוב אחד עם השני כאן היום, למה הסכסוך הדתי באזור ובעולם כולו כל כך הרה אסון?” התרשמתי מהעניין ומהמעורבות שגילו התלמידים בנושא, ומהפתיחות של מנהיגי הדת זה לזה ולתלמידים.

إستجاب الطلاب مع رجال الدين بشغف، وضوح وبصيرة. سألت طالبة في صفي سؤالاً إستفزازياً بشكل خاص تبع تعاليم رجال الدين. سألت: “إذا كان محتوى كل دين هو إيجابي جداً، ويمكنكم أنتم يا رجال الدين الإنسجام جيداً هنا اليوم،  لم النزاعات الدينية في هذه المنطقة وحول العالم كارثية جداً؟” أدّى سؤالها هذا لحوار حيوي وعميق من أين يأتي الشر، وما يستطيع أو لا يستطيع الدين فعله لمواجهة الصراع والإنقسام. تأثّرت بإندماج الطلاب بالموضوع، وانفتاح رجال الدين فيما بينهم وكذلك الأمر بالنسبة للطلاب.

أختتم اليوم بالتجمّع سوية وزراعة جماعية “لشجرة التسامح”، والذي سيكون بمثابة تذكير دائم للمجموعة المدرسية عن أهمية إكريم واحترام الآخرين. لقد تأثرت واستمديت الطاقتة من حماس الطلاب، وآمل أنه عندما يرون هذه الشجرة في السنوات المقبلة ،سيشعرون بنفس الحرص والتوق للتغيير الذي أحدثوه هذا الصباح.

היום הסתיים באסיפה מסכמת במליאת בית הספר ובנטיעה משותפת של “עץ סובלנות”, שישמש כתזכורת מתמדת לקהילת בית הספר על החשיבות של כבוד לאחר. ההתלהבות של התלמידים ריגשה אותי ונתנה לי מרץ, ואני מקווה שכשהם יראו את העץ הזה בשנים הבאות הם ירגישו את אותה להיטות לגרום לשינוי חיובי אותה הרגישו באותו הבוקר.

פנים אל מול פנים / אמונה אל אמונה – מכתב ממשתתף

מאת שקד אייזנמן (נכתב ביולי 2012)

אני חוזר עכשיו משבועיים מדהימים ביותר במחנה ‘פנים מול פנים / אמונה אל אמונה’ (F2F) בהולמס, ניו יורק.

רק עכשיו במטוס אני מתחיל לעכל את מה שאני וחברי למחנה זכינו לעבור. אני יודע ובטוח שהשבועיים האלו ישפיעו לי על המשך החיים והשבועיים האלה עיצבו לי את האישיות בצורה מדהימה שלא יכולתי לקבל בשום מקום אחר בעולם. אני חושב שסגירת חמישים בני נוער מכל קצוות העולם ומכל קצוות האישיות לשבועיים בניתוק מוחץ משאר העולם הוא מה שהפך את החוויה לדבר כל כך מדהים.

אני מאמין ובטוח שמאחורי הקלעים של התוכנית עומדים אנשים מדהימים שהחזון שלהם כל כך חשוב והם אנשים נפלאים. ב-F2F למדתי איך להקשיב, אבל להקשיב באמת! למדתי איך להגיב לרגשות של אחרים ואיך באמת להבין ולהתייחס לאנשים אחרים. השבועיים האינטנסיביים האלה ביחד יצרו מין בועה מקסימה וכל כך חמה.

במחנה הייתה אווירה של שיתוף ואהבה. ניכרת ההשקעה בכל הפעילויות בלי יוצא מן הכלל ורואים שהשקיעו מחשבה בכל דקה ודקה מהמחנה. אני יודע שלא אשכח לעולם שום דבר מהמחנה, מהפעילויות הנחמדות ועד לשירה בציבור. במחנה הכרתי אנשים אינטליגנטיים ונפלאים שבאמת ובתמים רוצים לתרום ולעזור לעולם.

אני מרגיש שהשתניתי בכך שהבנתי שיש הבדל בין פוליטיקה לחברה. במחנה ראיתי ולמדתי מארצות אחרות שלמרות הקונפליקטים הדתיים או הפוליטיים אפשר גם להיות חברים אמיתיים ולשכוח מידי פעם מהקונפליקט.

לפני שהצטרפתי לתכנית F2F פלסטינאים נחשבו אצלי לאויבים שאין ליצור איתם קשר כלל וכלל ואני יודע שעוד הרבה עדין מרגישים את זה. אני מבין עכשיו כמה אבסורד זה וכמה מגוחך שכל כך הרבה אנשים בעולם הזה מפסידים חברויות מדהימות עם אנשים מדהימים רק בגלל סטיגמות שלא מאפשרות להם ליצור קשר עם הצד השני של הקונפליקט. לכל מטבע יש שני צדדים והם אף פעם לא יראו אחד את השני וכנראה שלא יגיעו להסכמה מלאה ביניהם אבל אין מה לעשות, הם תמיד יגעו אחד בשני והם יכולים וצריכים להיות חברים.

A new generation of Muslim religious leaders in Israel

We were privileged yesterday to host Kadi Iyad Zahalka, the new kadi of Jerusalem, at ICCI’S monthly lecture series on MEETING RELIGIOUS LEADERS.

Kadi Zahalka is part of a new generation of kadis (Muslim judges) in Israel who are intelligent, effective and energetic in their commitment to their professional work in the Muslim courts of the state of Israel. Born in the village of Kafr Kara, in the Wadi Ara section of Israel, south of Haifa, Kadi Zahalka studied Law at Tel Aviv University. Following Law School, he was elected as the vice-chairperson of this local council, a position in which he served for three years.

After he discovered that politics was not for him, he became active in the Shari’a courts of Israel and served for 6 years as the Director of these Muslim courts in Israel. In 2009, he was appointed as the kadi of Haifa and this past March, 2012, he was appointed the kadi of Jerusalem. Kadi Zahalka has written two books and many articles and is now finishing his doctorate at the Hebrew University in Jerusalem on the Fiqh al Aqalliyyat Doctrine, the Muslim Minority Jurisprudence, and its implications regarding Muslims in Israel.

Kadi Zahalka talked to us about the “revolution” that has taken place in the Muslim religious courts in Israel. Since the change in the law in 2001, the criteria for becoming a kadi have been dramatically upgraded. Each kadi needs to have higher education in Islam from a recognized university in Israel or he must have at least 6 years of experience as a lawyer in Israel. In addition, he must be actively religious, and a person of high integrity. Moreover, he must pass a very difficult exam in Islamic Law (which most candidates fail, according to him!).

Today there are 11 kadis in Israel—1 in each of 8 regions of the country and 3 on the Appeals Board. Each kadi had the status of a Shofet (judge) in the civil service of Israel. These kadis are becoming the highly respected religious leaders of the Muslim community of over 1.2 million Muslim citizens of Israel. When a kadi walks into a mosque, the imam will acknowledge his presence and often ask him to lead the prayers or preach the sermon.

In addition to his work as a judge, Kadi Zahalka is active in interreligious relations. He spoke at our Iftar dinner and seminar last summer and is open to meeting Jews and the Jewish community of Israel in serious and sensitive dialogue.

We in ICCI are pleased that we can call Kadi Zahalka –and many other kadis in Israel –our friend. He is a person of great knowledge and integrity, with superior communications skills, making him a sought-after lecturer in Israel these days. Moreover, I believe that it is important for the Jews of Israel (and abroad) to know that there is a new generation of kadis in Israel who are not only earning the respect of their own community but also of the Jewish community in Israel as well.

L’Shalom,

Rabbi Dr. Ron Kronish

Read this in Hebrew and/or Arabic, under the cut…

דבר תורה – עצרת תג מאיר מלחה

דבר תורה

ד”ר רון קרוניש

מנהל, מועצה בין-דתית מתאמת בישראל

בהפגנת “תג מאיר” בקניון מלחה, 28 במרץ 2012

 אני עומד כאן הערב לזכר חבר בשם עבדסלאם נג’אר, שנפטר בשבוע שעבר בוואחת אס-סלאם/נווה שלום, אדם שהאמין בשלום ודו-קיום בין יהודים ופלסטינים בארץ ובאיזור. הוא דיבר בשבילנו בהפגנת “תג מאיר” בחנוכה מול בית ראש הממשלה.

 אני גם עומד כאן הערב, כנציג המועצה הבין-דתית המתאמת בישראל, מועצה שכוללת בתוכה נציגים מכ-60 ארגונים בארץ—יהודים, מוסלמים ונוצרים—שפועלים יחד למעלה מ-20 שנה לקידום הדו-קיום בין יהודים וערבים בארץ ופיוס בין יהודים ופלסטינים באיזור.

 בהגדה של פסח כתוב: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים… לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם.”

 זהו המסר העיקרי של פסח: אנחנו יצאנו ממצרים כדי לבנות כאן חברה אחרת, חברה צודקת. לא חברה של עבדות, פיזית או מנטלית. לא חברה שבה יהודים מכים בערבים, סתם! לא חברה ששולטת בעם אחר בלי יחס הומני והוגן.

 אלא, הקדוש ברוך הוא, במילות ההגדה, “הוציאנו מעבדות לחירות, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב, מאפלה לאור גדול, משעבוד לגאולה.” זו החברה שחלמנו עליה. זהו החזון של הנביאים ושל מגילת העצמאות.

 הערב אנחנו אומרים, ברוח חג הפסח:די לשנאה! מספיק עם האלימות נגד עם אחר, נגד זרים, נגד ערבים/פלסטינים. במקום, בואו נחייה בחירות עם אחריות, חירות שכוללת את כל האזרחים במדינה שלנו. בסופו של דבר, לא תהיה לנו חירות, אם לא תהיה גם לעם שיושב איתנו!

 חג שמח.

 تأملات يقدمها الحاخام د. رون كرونيش

مدير، مجلس التنسيق بين الأديان في إسرائيل

في “تاغ مئير” حتى ضد العنصرية في كنيون المالحة، القدس

28  أذار/ مارس 2012

أقف هنا في هذه الأمسية من أجل تكريم ذكرى صديق، عبد السلام نجار، الذي وافته المنية في الأسبوع الماضي في واحة السلام/ نفيه شالوم، رجل آمن بالسلام والتعايش السلمي بين اليهود والفلسطينين في هذا البلد وفي هذه المنطقة. كان متحدّثاً يمثّلنا في حدث “تاغ مئير” في الحانوكاه، الذي وقع أمام منزل رئيس الوزراء.

أقف أيضاً هنا في هذه الأمسية كممثّل عن مجلس التنسيق بين الأديان في إسرائيل، والذي يمثّل حوالي 60 منظمة إسرائيلية- يهودية، إسلامية ومسيحية- حيث عملنا سوية لأكثر من 20 عاماً من أجل التعايش السلمي بين اليهود والعرب في إسرائيل والمصالحة بين اليهود والفلسطينيين في المنطقة.

تحدّثنا هأجداه في عيد الفصح أن، ” في كل جيل الإنسان مجبر أن يرى نفسه/ نفسها كأنه/كأنها قد سافر خارج مصر…. القدوس، مبارك هو الذي أنقذ ليس فقط آباءنا في مصر، ولكنه أنقذنا نحن أيضاً معهم”.

هذه الرسالة الرئيسة من الفصح: قمنا بالخروج من مصر كي نبني مجتمعاً آخر هنا، مجتمع عادل، ليس مجتمع عبودية، سواء جسدياً أو عقلياً. ليس مجتمعاً حيث اليهود يضربون العرب، دون سبب! ليس مجتمعاً يسيطر على شعب آخر، يعاملهم بغير عدل أو إنسانية.

الرب، حسب هأجداه،”نقلنا من العبودية إلى الحرية، من الأسى إلى الفرح، من الحداد إلى العيد، من الظلمة إلى النور، من الإستعباد إلى الخلاص”. ذلك هو المجتمع الذي لطالما حلمنا به. تلك هي رؤيا الأنبياء وفي إعلان الإسقلال لدولة إسرائيل.

في هذه الليلة نقول، في روح الفصح: كفى كراهية! كفى عنف ضد الشعب الآخر، ضد الأجانب، ضد العرب/ الفلسطينيين.

بدلاً من ذلك، دعونا نعيش بحرية وبمسؤولية، الحرية التي تشمل كل المواطنين في بلدنا. أخيراً، لن تكون الحرية، ما لم يحصل الشعب الآخر، الذي يعيش معنا في البلد عليها هو أيضاً!

 ”حج ساميخ” عيد سعيد!

  Words spoken by Rabbi Dr. Ron Kronish

Director, Interreligious Coordinating Council in Israel

At the Tag Meir even against racism at Malcha Mall, Jerusalem

March 28, 2012

I stand here this evening to honor the memory of a friend, Abdessalam Najjar, who passed away last week at Wahet al-Salam/Neveh Shalom, a man who believed in peace and co-existence between Jews and Palestinians in this country and in this region. He represented us as a speaker at the Tag Meir event in Hannukah, which took place in front of the Prime Minister’s house.

I also stand here this evening as a representative of the Interreligious Coordinating Council in Israel, which represents some 60 Israeli organizations—Jewish, Muslim and Christian—who have been working together for over 20 years for Jewish-Arab coexistence in Israel and reconciliation between Jews and Palestinians in the region.

The Passover haggadah tells us that, “In every generation a person is obligated to see him/herself as if he/she had journeyed out of Egypt… The Holy One, blessed be He, redeemed not only our fathers from Egypt, but He redeemed also us with them.”

This is the main message of Passover: we made our exodus from Egypt to build a different society here, a just society. Not a society of slavery, whether physical or mental. Not a society in which Jews hit Arabs, for no reason! Not a society that controls another nation, treating it neither fairly nor humanely.

The Lord, in the words of the haggadah, “delivered us from slavery to freedom, from sorrow to joy, from mourning to holiday, from darkness to light, from bondage to redemption.” That is the society we have dreamed about. That is the vision of the prophets and of Israel’s Declaration of Independence.

Tonight we say, in the spirit of Passover: Enough with the hatred! Enough with the violence against another people, against foreigners, against Arabs/Palestinians. Instead, let’s live in freedom, with responsibility, freedom that includes all the citizens of our country. When it comes down to it, we will have no freedom, unless the other nation sharing this country with us will have it as well!

Chag Sameach.

רמלה–גשרים להבנות בעיר רב תרבותית

מאת חנה בנדקובסקי, מנהלת תוכניות, מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים

עיר החולות רמלה הוקמה על החול הרבה לפני שמשהו דיבר על תל אביב המזוהה כעיר שצמחה מהחולות. למעשה, פירוש שמה الرملة הוא “חול”בערבית רמל. בראשית המאה השמינית הקים אותה סאלימן אבן עבד אל מאלכ, אחיו של החליף הידוע כ”בנאי” הגדול של השושלת האומיית אל-וליד בונה את מסגד אל אקסה הראשון. האח, סאלימן, היה יותר ידוע כזללן. כך פתח את הרצאתו ד”ר שמעון גת, חוקר ומדריך ברמלה בכנס על העיר רמלה שכותרתו”רמלה – גשר על מים שקטים?! גשרים להבנות בעיר רב תרבותית.”

הכנס נערך בשיתוף פעולה בין מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים ויד בן צבי. המרכז משתף פעולה עם יד בן צבי מיום היווסדו, ובעבר הופקו ארבעה קורסים שנתיים משותפים ותשעה כנסים. מרבית הכנסים הוקדשו לקהילות הנוצריות בארץ הקודש ואילו השנה הוקדשו הכנסים לערים המעורבות: נצרת, ועתה לרמלה. בכנס היו שותפים גם מוזיאון רמלה בהנהלת יגאל סיתרי והעירייה.

סקירה של מאות השנים הראשונות של העיר מאז הקמתה חושפת עיר צבעונית ועשירה שהוקמה לצד שכנתה הותיקה יותר, לוד. רמלה, שהיתה לבירת ג’ונד פלסטין, היתה גדולה משכנתה (כמחצית מרמלה היום), ומהמפוארות בארץ לטענת כותבים בני התקופה. בעיר חיו נוצרים, מוסלמים, יהודים ואף שומרונים, בעוד את לוד יתארו במאה התשיעית ככפר חרב. בגניזה הקהירית 70 טקסטים שונים המתייחסים לעיר רמלה, ומעידים על חיי מסחר עשירים וקהילה יהודית משמעותית. עדויות ברורות על כנסיות בעיר לצד ממצא ארכיאולוגי של מסגדים בני התקופה המוסלמית הקדומה מציגים תמונה מורכבת של עיר רב תרבותית. גם היום רמלה היא עיר רב דתית בה חיים זה לצד זה יהודים, קראים, נוצרים מוסלמים, וכל קבוצה הטרוגנית ומגוונת. 72,000 תושבי העיר כוללים 23.5% ערבים 72% יהודים ו4.5% אחרים.

מיכאיל פאנוס, בן הקהילה האנגליקנית ומנהל המתנ”ס הערבי בעיר, הצביע על התהליך המואץ של יציאת משפחות ערביות מהשכונות הערביות ג’ועריש וגן חק”ל ומהעיר העתיקה לעבר השכונות החדשות המזוהות כיהודיות, ועל השתלבות הערבים בעיר בתפקידי מפתח: במועצה, ברשויות האחרות ובועדות חשובות בעירייה. פאנוס, שהיה חבר המועצה הערבי הראשון, הסביר את תחושת השייכות והקשר לעיר דרך הייצוג הפוליטי.

Peace Is Possible

Peace is Possible / السلام ممكن / השלום אפשרי

by ICCI alumnus Bushra Abdelrahman / بشرى عبد الرحمن / מאת בושרה עבדלרחמן

in Arabic, Hebrew and English