פנים אל מול פנים / אמונה אל אמונה – מכתב ממשתתף

מאת שקד אייזנמן (נכתב ביולי 2012)

אני חוזר עכשיו משבועיים מדהימים ביותר במחנה ‘פנים מול פנים / אמונה אל אמונה’ (F2F) בהולמס, ניו יורק.

רק עכשיו במטוס אני מתחיל לעכל את מה שאני וחברי למחנה זכינו לעבור. אני יודע ובטוח שהשבועיים האלו ישפיעו לי על המשך החיים והשבועיים האלה עיצבו לי את האישיות בצורה מדהימה שלא יכולתי לקבל בשום מקום אחר בעולם. אני חושב שסגירת חמישים בני נוער מכל קצוות העולם ומכל קצוות האישיות לשבועיים בניתוק מוחץ משאר העולם הוא מה שהפך את החוויה לדבר כל כך מדהים.

אני מאמין ובטוח שמאחורי הקלעים של התוכנית עומדים אנשים מדהימים שהחזון שלהם כל כך חשוב והם אנשים נפלאים. ב-F2F למדתי איך להקשיב, אבל להקשיב באמת! למדתי איך להגיב לרגשות של אחרים ואיך באמת להבין ולהתייחס לאנשים אחרים. השבועיים האינטנסיביים האלה ביחד יצרו מין בועה מקסימה וכל כך חמה.

במחנה הייתה אווירה של שיתוף ואהבה. ניכרת ההשקעה בכל הפעילויות בלי יוצא מן הכלל ורואים שהשקיעו מחשבה בכל דקה ודקה מהמחנה. אני יודע שלא אשכח לעולם שום דבר מהמחנה, מהפעילויות הנחמדות ועד לשירה בציבור. במחנה הכרתי אנשים אינטליגנטיים ונפלאים שבאמת ובתמים רוצים לתרום ולעזור לעולם.

אני מרגיש שהשתניתי בכך שהבנתי שיש הבדל בין פוליטיקה לחברה. במחנה ראיתי ולמדתי מארצות אחרות שלמרות הקונפליקטים הדתיים או הפוליטיים אפשר גם להיות חברים אמיתיים ולשכוח מידי פעם מהקונפליקט.

לפני שהצטרפתי לתכנית F2F פלסטינאים נחשבו אצלי לאויבים שאין ליצור איתם קשר כלל וכלל ואני יודע שעוד הרבה עדין מרגישים את זה. אני מבין עכשיו כמה אבסורד זה וכמה מגוחך שכל כך הרבה אנשים בעולם הזה מפסידים חברויות מדהימות עם אנשים מדהימים רק בגלל סטיגמות שלא מאפשרות להם ליצור קשר עם הצד השני של הקונפליקט. לכל מטבע יש שני צדדים והם אף פעם לא יראו אחד את השני וכנראה שלא יגיעו להסכמה מלאה ביניהם אבל אין מה לעשות, הם תמיד יגעו אחד בשני והם יכולים וצריכים להיות חברים.

אני כל כך שמח שאורו עיניי והבנתי את זה ו״שאולצתי״ להסתגר עם פלסטינאים שבועיים כדי להבין את זה. הלוואי עלי שכל בני הנוער בישראל ופלסטין היו עוברים חוויה זו ומבינים את הדבר הפשוט הזה. אני מתכוון לדבר על זה עם קרוביי ורחוקיי ולהסביר את מה שאני הבנתי, שזכיתי להכיר אנשים מדהימים שהם באמת בני אדם ולא חיות שרוצות להרוג אותי, לא חייבים לחלוק אותה דעה פוליטית כדי להיות חברים. אני לא יודע מה בדיוק במחנה שינה אותי אבל זה עובדה שזה קרה!

מאוד התבגרתי מכל הבחינות, למדתי לקבל אנשים שבחיים לא חשבתי שאפילו אצור איתם קשר עיניים או דיבור. מלהיות מוכרח להיות עם מישהו כל כך שונה ממך באותו החדר במשך שבועיים נוצר קשר כל כך חזק ותומך!

במהלך הטיול לעיר ניו יורק נוצרה שיחה ביני לבין ישראלי שגר בחול. הבחור נשמע לי כמו שאני הייתי שבוע או קצת יותר לפני השיחה, הוא באמת היה כמו מראה בשבילי פחות או יותר ואני שמח שזכיתי לשיחה הזאת. הוא שאל למה אני בכלל במחנה הזה, מה ששאלתי את עצמי… הוא שאל למה אני בכלל מעוניין לדבר עם ערבים, שהרי ברור לכולנו שהם רוצים אך ורק לקבור אותנו ואין סיכוי שנגיע לחברות איתם ובטח לא להסכם או לשלום. הוא אמר שזה מיותר ואין כל טעם להידברות. אני באמת לא יודע מאיפה זה בא לי, אבל פשוט הרגשתי שהוא טועה והרגשתי צורך לתקן אותו. הסברתי שאני ישראלי גאה ציוני שמחוץ לארץ היו קוראים לי פרו ישראלי, אני מאמין בדעתי במאה אחוזים ובטוח בה עד הסוף חזק. מה שאמרתי לו עוד, זה שהבנתי שבקונפליקט חובה להכיר גם את דעותיו של הצד השני, חשוב לדעת מה הם מרגישים ולהכיר בזה שגם הם סובלים.

אני לא חושב שהמטרה היא להשתכנע מהם אלא לדעת קצת ולחקור. אם אנחנו רוצים פתרון לקונפליקט שהוא לא לברוח לניו יורק עלינו להגיע אליו בעזרת הצד השני. חשוב להכיר אותו, להסתכל על הקונפליקט כמו על מראה ולראות מה אתה צריך לשנות ורק כך אפשר יהיה לחיות ביחד ולדבר.

זה השינוי שלי, בפן הפוליטי דעותי לא השתנו כלל. אני שמח בזה ולא זו הייתה מטרתי, אך כן השתניתי, התבגרתי! הבנתי שאני לא לבד בסכסוך הזה ומולי עומדים אנשים. הם באמת מאמינים במי שהם ובדיעותיהם, אנשים שאיתם כיף להיות, להתחבק, להיעזר, לבכות על כתפם וליצור איתם קשרי ידידות לעולמים!

אני יותר ממאושר על הזכות לחוות את כל החוויות המדהימות האלו ב-F2F, אני מודה על כל רגע ועל כל תובנה אליה הגעתי, פגשתי אנשים שישמחו לעזור לי בכל דבר שארצה. אנשים שהם אוצר, כל אחד מהם רוצה לשנות וישנה משהו בעולם הזה. בין האנשים האלה קיימים ללא ספק מנהיגים עתידיים שאשרינו שזכו לעבור את החוויה הזאת. אני יודע שגם אני אושפע בהמשך חיי מהחוויה הנפלאה שעברתי. אני יותר בן אדם עכשיו, יותר מקשיב, משתף ומקבל.

הבנתי שבסופו של דבר כולנו רוצים חיים טובים, מותר להתפשר ביחד על עקרונות בכדי לחיות ביחד וחובה לדבר ולהתעניין כדי להגיע לתוצאות. אני יודע שגם לפני המחנה הייתי אדם חזק ובעל משמעות לסובבים אותו, גם לפני המחנה רציתי בשינוי, אבל במחנה החלטתי משהו- אני לא אברח, אני לא אשב בבית ואקווה לטוב, אני אפעל! כי אני מרגיש שאנחנו יכולים! אנחנו מסוגלים להתבגר ולהבין שאנחנו עומדים מול בני אדם!

אני כל כך מאושר שאני יכול לכתוב את זה בלי להכניס כאן סיפורים על רצח ועל כמה שהפלסטינאים נוראים יותר ושלא מגיע להם כלום. אני מבין שהתבגרתי והבנתי שצריך לדבר על העתיד ולא סתם לזרוק סיפורים עצובים אחד על השני ועל הסובבים אותנו. במחנה הבנתי שאני באמת רוצה שינוי והוא יגיע! אצלי השינוי כבר התחיל. אני הבנתי שזהו, אין מה לעשות, מעכשיו יש לי גם חברים מהצד השני של המתרס, חברים שככל הנראה אף פעם לא נסכים באמת בדעותינו אבל מצד שני אף פעם לא נשכח אחד את השני ואף פעם לא נפסיק לעזור ולהיות שם אחד בשביל השני.

המחנה העניק לי כלים שכל כך יעזרו לי בהמשך חיי. פגשתי אנשים שהאישיות שלהם תלווה אותי במשך כל חיי, למדתי לעמוד על שלי ולדעת מה אני רוצה בלי לוותר אך גם בלי לפגוע ולהשפיל אחרים. המחנה באמת היה חוויה שאני מודה לאלוהים על שהכניס אותי אליה! אני מתפלל ומייחל שבדרך כלשהי עוד אנשים יחשפו לעובדה שאין מה לעשות, אנחנו גרים ביחד ויש להפריד בין הקונפליקט לבין החברויות המדהימות שיכולות וצריכות להיווצר בינינו.

אני באמת זוכר מה חשבתי לפני התכנית ואני מבין שזה בגלל שלא היה לי את הניסיון הראשון בפגישה עם פלסטינאים. מהמפגש הראשון הבנתי שזה טוב וזה מה שצריך להיות. חלומי הוא להעניק הזדמנויות לעוד להבין את מה שאני הבנתי. איני יכול להסביר את רמת האושר והסיפוק שיש לי עכשיו אחרי ההזדמנות המיוחדת אליה זכיתי! לפגוש אנשים מכל הסוגים אבל באמת מכל הסוגים, ממש כמו משל לעולם וכמו מגדל בבל, כל כך הרבה אנשים שלמרות כל הסטיגמות והסכסוכים לא צריכים ולא מרגישים שהם חייבים לפתוח במלחמה אלא לפתח חברויות ולהתקרב כל כך. כמו כל משל זה משקף את החיים של כולנו. האנשים שהיו במחנה הם אנשים שיכולים להשפיע כל כך הרבה בקהילות שלהם ואני מקווה ומאמין שזה מה שיקרה. גם אם לא, לפחות יש כמה אנשים בעולם שהבינו את זה וזה בטוח ישפיע להם על המשך חייהם.

במחנה הרגשתי כמו בבית, כאילו שאני עם האנשים שאני רוצה להיות איתם בהמשך חיי. בכל זאת אני רואה שליחות חשובה בפיזור שלנו לבתים להתחלת העבודה. אני באמת מתרגש. אני כל כך מודה לכל הצוות שהאמין בנו ועזר לנו, כל אחד מהם מדהים בפני עצמו שישנה את העולם בדרך כלשהי ובעצם כבר שינה. הצוות במחנה תמיד היה שם ותמיד ידע מה ומי להיות, תמך וחיבק והיה כמו חבר. אני מאושר על קיומה של תוכנית זו ובאמת חושב שעם השנים השפעתה תורגש בכל רחבי העולם. אנשים ברחבי העולם עסוקים בעצמם ובדעותיהם ואם רק היו מבינים שמולם עומדת נשמה שבסך הכל רוצה אותו הדבר, העולם באמת יראה טוב בעזרת ה׳!

אז להשיג הסכם מושלם בישראל יהיה קשה בזמן הקרוב, אבל לשבור את המחסום החברתי בין שני הצדדים זה התפקיד שלנו! אני מאושר על איך שפעלתי ב-F2F ואני לא יודע מי הנחה אותי אבל אני מאושר על פעולותיי, למדתי כל כך הרבה מאנשים מדהימים עם ניסיון עשיר. תודה תודה תודה! זה בהחלט ישפיע לי על המשך החיים, למדתי גם לאהוב את עצמי בלי לפגוע כלל וכלל בקשריי עם אחרים. אני חייב ל-F2F כל כך הרבה!

שקד אייזנמן

שקד אייזנמן הוא משתתף בקבוצת ‘פנים מול פנים / אמונה אל אמונה’ 2012 בירושלים, תכנית דיאלוג ומעורבות חברתית בינלאומית של הסמינר התיאולוגי אובורן, ניו יורק. ICCI היא השותפה המקומית ומפעילת התכנית בירושלים.

One Response

  1. שקד אתה פשוט מלך אמיתי!!
    אלוף…

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: